<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן תנ"א</h1>
<h2>דף סד.</h2>
אין מוכרין ביצה (טרופה) טריפה לגוי אלא אם כן טרופות בקערה לפיכך אין לוקחין מהן בצים טרופות. ונ"ל כמנהג קדמונינו שהיו לוקחין מן הגוים עיסה שנילושה בביצים. דהא כולה הא שמעתתא בתר רובא אזלא. דקתני לעיל אין חוששין לא משום טריפות ולא משום נבילות. והאי דפריך וליחוש דדילמא עוף טמא נינהו משום דלא הוחזקו במקום התנא ברוב ביצים של עופות טהורים ומשום דעופות טהורין מרובין. דאמר של עוף פלוני טהור. אבל במקומות שלנו שהוחזקו ברוב בצים של עופות טהורין לא צריכינן למימר של עוף טהור. הרי לך דכל הך שמעתתא בתר רובא אזלא. אבל מכל מקום בצים טרופות אסורין ליקח מן הגוים שהרי גזרו עליהם. אבל אם טרפות בעיסה מותר. דהא זבנינן בצים שלימות בלא אמירת גוי. ואזלינן בתר רובא דרוב עיסות אינן נעשות מביצים הנלקחים טרופות ולא איתרע חזקייהו שאין רגילין למכור כך ויש לומר מיש' לקחן שטרפן למוכרן. וכן עיקר. ואין איסור בדבר כלל.
